לא פעם שינויים מהותיים בחיינו, גם הצפויים, השגרתיים והמיוחלים ביותר- מביאים עימם חוויה של משבר. כאשר מדובר בשינוי הנובע מאירוע שלילי כמו פיטורין, פרידה או טראומה- חווית המשבר והתחושות הנלוות אליו נעטפות באופן טבעי בחמלה, בהבנה ובאמפתיה. אך כאשר מדובר בשינוי הנתפס כחיובי או שגרתי, כמו סיום השירות הצבאי, הבאת ילד לעולם, יציאה לפנסיה ואפילו ירידה משמעותית במשקל- חווית המשבר נתפסת כפחות לגיטימית ומקובלת, מה שמותיר אותנו לא פעם מתמודדים לבדנו עם תחושות קשות מאוד הנחוות לכאורה כבלתי הולמות את השינוי בחיים.
כאנלוגיה לשינויים המעוררים תקופה משברית אתייחס לתופעה המתרחשת בטבע, בחייו של הלובסטר. הלובסטר 'סבסטיאן' (שם בדוי), ממשפחת הסרטנים, הוא בעל שלד חיצוני קשה המשמש להגנתו. בתקופות מסוימות, כמו תקופות של גדילה ושינויים בהתפתחותו, חייב הלובסטר להשיל את המעטפת הקשיחה שלו על מנת לגדול. בזמנים אלה חשוף הלובסטר לסכנות ממשיות, עורו רך מאוד ופגיע מהתקפות של בעלי חיים אחרים ומזג האויר. על מנת לשרוד, מחפש הלובסטר מקומות מחבוא שיפצו על השיריון החסר. הוא אף מזין את עצמו בסידן לקראת בנייה מחודשת של שריונו ומקיים את התנאים שיאפשרו לו לספק לגופו את כמות החמצן המקסימלית, לה הוא זקוק.
תקופות שינויים אלו של הלובסטר הן אומנם טבעיות ונובעות מהתפתחותו התקינה אך הן עדיין מהוות עבורו תקופה משברית של ממש, במלוא מובן המילה. בתום תקופה רגישה זו הלובסטר מצמיח שריון חדש, כזה המותאם לגופו שעבר שינוי. עם התפתחותו של השריון החדש שבים אל חייו גם הביטחון והשליטה. לכן נחשבות תקופות אלה כתקופות קשות אך גם מאד חיוניות, המאפשרות ללובסטר התאמה מחודשת לשינוי שחל בעולמו.
דוגמא פשוטה זו מדגימה תופעה טבעית ואפילו די קסומה, המראה כיצד תקופות שינויים מהותיות, שאינן פוסחות על אף אחד מאיתנו, עלולות לעורר בנו גם חוויה של פגיעות וסכנה קיומית. למרות שדוגמא זו ממחישה כיצד משברים מהווים גם הזדמנות להתאמה מחודשת שלנו לעולם, בחרתי להציג את הדברים דווקא מהזווית ההפוכה- זו שמעניקה לנו את הלגיטימציה לתחושות ורגשות לא פשוטים בכלל גם כאשר מדובר בשינויים מהותיים וחיוניים לחיינו, ולהראות כי לא באמת קיימת כאן סתירה. גם שינויים המובילים אותנו למקום מיטיב ומותאם לנו יותר עלולים לעורר בנו תחילה חוויה של משבר כי הם קודם כל שינוי, שינוי אותו אנו צריכים לעבד, להפנים ולהערך אליו באופן המותאם לנו.
לעיתים קרובות שינויים בחיים מותירים אותנו תחילה בסוג של חשיפה, של פגיעות ושל דיאלוג עם נושאים הקשורים לקיומנו בעולם. לא פעם שינויים אלה מעוררים בנו מחדש את התחושה של "מושלכות לעולם" כפי שהגענו אליו לראשונה, אך הפעם מושלכות זו כוללת בתוכה את ההבנה כי אנו האחראים על גורלנו ועל החיפוש אחר משמעות לחיינו, וזוהי משימה לא פשוטה בכלל. כמובן לא לאחר שנים רבות בהן אנו נתונים למסגרות אשר נקבעות עבורנו ובמידה רבה מעניקות לנו גם תחושה של ביטחון ווודאות.
תקופות של שינויים בחיים עוצרות לא פעם את "האוטומט" שהתפתח בשגרה מתמשכת ומציבות אותנו בעמדה לא קלה, עמדה שהיא חדשה עבורנו. אנו בסוג של מרחב ביניים- כבר לא במקום הקודם והמוכר אך גם עדיין לא במקום החדש והמותאם. זוהי תקופה שמאופיינת באי ודאות, בסימני שאלה רבים, בציפיות ולעיתים אף בצורך ממשי להתאבל על מה שהיה. יש משמעות רבה בלעבד את התחושות ואת הקשיים המתעוררים בתקופות אלה בדיוק כפי שהלובסטר נערך בתקופה זו ומעניק לעצמו, בטבעיות ובלגיטימציה רבה, את התנאים להם הוא זקוק על מנת להערך באופן מיטבי לשינוי ולהזדמנויות החדשות המגיעות עימו.
אני מזמינה אתכם ליצור עימי קשר ולתת מקום לתחושות אלה שלכם, במידה והן מתעוררות כמובן. כחלק מהותי מתהליך השינוי וההתפתחות הטבעית לקראת תקופה שיכולה להביא עימה הזדמנויות חדשות ומיטיבות.
