השבוע נזכרתי בקורס "התא" שעשיתי במסגרת לימודי תואר ראשון בביולוגיה, בתקופה שעוד האמנתי כי ייעודי בחיים להיות וטרינרית. שיחזרתי בדמיוני כיצד נכנסתי לאולם הרצאות גדול באוניברסיטת בן גוריון, אולם הומה בני אדם המכונים כעת "סטודנטים". הבטתי סביב בספק סקרנות-ספק בהלה, היו אלה שנראו לי אנרגטיים ונרגשים, מתקשרים אחד עם השני בשאיפה לצמצם את פערי הזרות, אחרים נראו לי מופנמים יותר. היו אלה, שריח מדי הדקרון מהשירות הצבאי טרם התנדף מגופם ואלה העטופים בשאל צבעוני שהביאו עמם מהטיול הגדול בהודו. ואני? בעיקר חיפשתי את המושב האידיאלי בשורה הראשונה, ממנו אוכל לראות בבירור את האותיות הקטנות בהערות המצגת של המרצה. ואת אגלי הזיעה שעל מצחו.
ובכן, התא.
דמיינו לעצמכם את יחידת החיים הבסיסית ביותר המקיימת בתוכה את כל מאפייני החיים, כפי שנרמז כבר קודם, הלוא היא התא. כל יחידת חיים כזו מוקפת בקרום הנקרא "ממברנת התא". תפקידה של ממברנת התא הוא להגדיר את התא כתחום נפרד ומבודד מסביבתו החיצונית, בתוכו מתרחשים תפקודים שלא מתרחשים בסביבה שמחוצה לו.
תפקיד זה של ממברנת התא מתאפשר בזכות היותה קרום בררני, כלומר, קרום אשר מעבר החומרים דרכו איננו חופשי בצורה שווה עבור כולם, אלא נקבע על פי תכונות החומר והממברנה. במילים פשוטות יותר, חומרים מסוימים יחצו את הממברנה בקלות ולכן יכנסו ויצאו מהתא ללא שום קושי, בעוד חומרים אחרים יתקשו לחצותה באופן ישיר. לעיתים, בהתאם לצורך, יעזרו חומרים אלה באברונים מיוחדים שתפקידם לסייע ולגשר בדרכים שונות בין צידי הממברנה על מנת שיוכלו חומרים אלה לעבור דרכה לתוך התא ומחוצה לו.
תכונה חשובה נוספת של ממברנת התא היא היותה בעלת תכונות נוזליות. בזכות תכונה זו מתאפשרת גמישותה של הממברנה, כך שהיא יכולה להתרחב לצורך גדילת התא או לחלופין לאפשר את התאחות הממברנה במהירות במקרה והופעל עליה כח חזק ונוצרה פגיעה ברציפותה.
בשורה התחתונה, ממברנת התא מאפשרת לתא לקיים בתוכו תנאים מסוימים ולתפקד כיחידה עצמאית, בעלת זהות, מאפיינים ותפקידים משלה. ואלה מאפשרים לתא היחיד לתפקד בבטחה, ביעילות ובהרמוניות גם כחלק מרקמה חיה גדולה ומורכבת.
אם הגעתם לשלב בו אתם תוהים מה לכל זה ולחדר הטיפולים (גם לי זה קרה בדרך) אתייחס לכך כעת.
סקרנותי התמימה בנוגע להתנהלותו של תא חי יחיד והעובדה כי כל אחד מאיתנו הוא מכלול של עשרות טריליוני תאים כאלה המקיימים בתוכם את כל מאפייני החיים ומתנהלים יחד בצורה מבוקרת על מנת לקיים את עצמם ואת המערכת הגדולה אליה הם שייכים (במקרה זה גוף האדם), הובילו אותי למחשבה כי חוקיות טבעית זו מתנהלת גם במובן הרחב יותר- בקיום של כל אחד ואחת מאיתנו- כאינדיבידואל בעולם וכחלק מחברה רחבה ומורכבת. כל אחד ואחת מאיתנו הוא תא, אתה תא (שעשוע מילים קטן), המקיים בתוכו את כל מאפייני החיים ויחד- אנו רקמה אנושית אחת.
השהות המשותפת בחדר הטיפולים מאפשרת לנו להתקיים ולהתבונן ביחידת החיים הבסיסית ביותר- בך.
להתבונן ולהתחבר לכל מאפייני החיים המתקיימים בה- במימד הפיזי והגשמי, במימד החברתי והבין אישי, במימד הפסיכולוגי המכיל בתוכו בין היתר את המרכיבים האישיותיים ואת הזהות שלנו. ובמימד הרוחני הנוגע למשמעות יחידת החיים הזו ברמה הקיומית הרחבה- דרכך בעולם.
לא פעם אנו מגיעים לחדר הטיפולים בתחושה כי "ממברנת התא" שלנו פגועה או לחלופין עם צורך לגדול ולהתרחב. פגיעות ממברנת התא מוכרת לכולנו, כך או אחרת, לאור זה כי הקיום שלנו מכיל מגוון כוחות חזקים המופעלים עלינו ולעיתים פוגעים בחווית רציפותנו, בדיוק כפי שתיארתי קודם לכן בנוגע לממברנת התא היחיד. לעיתים הפגיעה היא קטנה ונקודתית, לעיתים רחבה יותר. והצורך לגדול ולהתרחב? אני מניחה כי כולנו מבינים שזה נובע מתהליך התפתחותי טבעי ובריא.
בעיני חדר הטיפולים, מהווה בשלב הראשון מעין ממברנת תא "מלאכותית". זו העוטפת, המגנה, המאפשרת את הנפרדות שלנו מאחרים, את בחינת ה"כבלים", התדמיות והדפוסים ששוייכו אלינו במהלך השנים. נפרדות חדר הטיפולים מהסביבה החיצונית היא חשובה וקריטית בשלב זה. זהו מרחב מוגן, נפרד ונייטרלי. מרחב המאפשר לנו להתבונן יחד על הדברים מזווית אובייקטיבית, סקרנית ואמפתית; מאפשר לנו לבחון את הדברים, לשאול שאלות ולהכניס יותר בהירות - בנוגע לעצמי ובנוגע לדרכי בעולם.
בתהליך המשותף ובהתאם לצורך האישי "נכניס" למרחב החדר, באופן בררני ומבוקר, חומרים ותכנים מהסביבה החיצונית- דמויות מחייך, חוויות, זיכרונות, תחושות, רגשות, דפוסים, הרגלים, דילמות ותפקידים שרכשת מבחירה או בלית ברירה במהלך חייך. במידת הצורך, נעזר בכלים ובדרכים שונות על מנת לסייע ולגשר לחומרים מסוימים לעבור דרך ממברנת החדר, בדיוק כפי שאותם אברונים מיוחדים הנמצאים בשני צידי ממברנת התא מסייעים לו להעביר חומרים מסוימים לתוך התא ומחוצה לו. עם הזמן, נוכל גם לזהות את תנועת החומרים מתוך החדר החוצה, לסביבה החיצונית. תובנות, הארות, רצונות, בחירות, החלקים שהתחזקו והתגבשו, יהדהדו מבפנים לבחוץ, יבואו לידי ביטוי וישפיעו.
התהליך הטיפולי שואף לאפשר את התנאים האופטימליים לחיזוק הממברנה וגמישותה. גמישות שתאפשר הרחבה לצורך גדילה וצמיחה או לחלופין את התאחות החלקים הפגועים. וזאת, על מנת להעצים את יחידת החיים שנוכחת בחדר- אותך. אנו נכיר, בין היתר, בחשיבות ההבנה כי אנו קודם כל יחידה עצמאית, בעלת זהות ותפקידים משל עצמה. יחידת חיים בעלת יכולת לבחון ולברור מה יכול לפלוש לתוכה ולהגדירה. ישנם חלקים שהם חלק ממי שאנחנו, קיבלנו אותם כנתונים (givens) מעצם הגעתנו לעולם, אך ישנם חלקים שאנו יכולים לבחון ולבחור את רלוונטיותם בחיינו.
הגמישות שתיווצר בחדר תאפשר את איחוי הממברנה והתפתחותה באופן המתאים לך. אני מאמינה כי ככל שאנו יציבים ובטוחים בתוכנו, ככל שאנו יכולים לחוש בגבולותינו כך נוכל לגלות יותר גמישות, קבלה ותנועה- הן בינינו לבין עצמנו והן בינינו לבין סביבתנו החיצונית.
Comments